רבים מבעלי רכב יודעים היכן נמצא המצבר ומה תפקידו אבל בזאת מסתכם הידע. ברוב המכוניות מורכב כיום מצברים לרכב "יבש" כזה שאין צורך למלא בו מים, דבר שמבטל את הצורך להתעסקות מיותרת עם המצברים. אבל בכל זאת כדאי לדעת דבר או שניים על הקרביים של המצבר.
המצבר מורכב מ- 6 תאים. סל התפוקה שלו היא 12.6 וואט בכל תא 2.1 וואט. בכל תא יש לוחית עופרת מצופה בחומר מבודד בכל תא יש נוזל גופריתי ? אלקטרוליט ? ומים. בין שניהם נוצרת ראקציה היוצר את החשמל שמניע את הרכב ואת כל שאר המערכות הצורכות חשמל ויש כמה וכמה כאלה בכל רכב ממשאית ועד טוסטוס. מערכת האורות, מערכת השמע, האזעקה, הקודן, המזגן שהוא אחד מזללני החשמל הגדולים ברכב והטלפון הנייד.
אורך החחים של מצבר נע בין שנתיים לארבע שנים, משך התפקוד שלו תלוי בטעינה, במתח הטעינה. אם המתח נמוך מידיי או גבוהה מידיי חיי המצבר יהיו קצרים יותר. כמו כן אורך חיי המצבר תלויים גם בקילומטראז' שהוא עושה ובעיקר אם הוא משמש את בעלי הרכב לנסיעות רבות אך קצרות או לנסיעות ארוכות. בנסיעה קצרה המצבר לא מספיק להתמלא. ההתנעה והאורות שאנחנו צריכים להדליק גם ביום צורכים כמות מסוימת וקבועה של חשמל ובנסיעה קצרה המצבר לא מספיק להחזיר לעצמו את הכוח שאיבד.
כאשר מפלס המים במצבר יורדים צריך למלא בתאים מים מזוקקים. אלא שרוב המצברים שנמצאים כיום בשימוש, במכוניות פרטיות במיוחד, הם מצברים אטומים שבדרך כלל אין צורך להוסיף בהם מים. אך בחלוף שנתיים רצוי בכל זאת לבדוק את מצב גובה המים בתאים. אם מקלפים את המדבקה מעל לפקקים, אם המארז של המצבר שקוף תוכלו לבדוק אם בכל תא יש מים בגובה המקסימלי. אם המצבר אטום רצוי לפתוח את הפקקים ולהציץ פנימה. המים שממלאים צריכים להיות מים מזוקקים ולעולם לא לעבור על הסימון של ה- MAX (מקסימום). דרך נוספת לשמור על המצבר היא לנקות מידי פעם את החיבורים. עושים זאת על ידי מזיגת מי ברז על החיבורים של הפלוס והמינוס והברשה של החיבור ושטיפה חוזרת.